התשובה הקצרה: שפת האירוע (עברית או אנגלית) נבחרת פעם אחת, בעת היצירה, על ידי בעלי השמחה — וזו שקובעת מה נצרב בפועל בכל רילס: כיוון הכתב (RTL מול LTR), מיקום ה-HUD, וכללי שבירת השורה בכתוביות. שפת המסך שכל אורח/ת רואה בטלפון שלו/ה היא עניין אחר לגמרי: היא נבחרת אוטומטית לכל אורח בנפרד, וניתנת להחלפה בכל רגע — בלי שום קשר לשפת האירוע.
אירוע באנגלית — איך בעלי השמחה בוחרים את זה בכלל?
בעת יצירת האירוע ב-RegaRoll (`/new`) יש גרסה אנגלית מלאה של טופס היצירה (`/new?lang=en`), לא רק תרגום של כמה מילים: השם שנוצר לאירוע בונה את עצמו אחרת — "Sarah & Jake's Wedding" במקום "החתונה של נועה ועידו" — והטקסט המשפטי (תנאי שימוש, פרטיות) מתחלף גם הוא לגרסה האנגלית שלו. זו בחירה מודעת של בעלי השמחה, לא ניחוש של האתר לפי הדפדפן שלהם.
מה באמת משתנה ברילס עצמו כששפת האירוע אנגלית?
שלושה דברים נצרבים לתוך הווידאו לפי שפת האירוע, ולא משתנים יותר אחרי הרינדור: כיוון הכתב של כל טקסט על המסך (ימין-לשמאל בעברית, שמאל-לימין באנגלית, כולל מיקום מראה של כל השכבות הגרפיות), אורך השורה המקסימלי בכתוביות השרופות (26 תווים בעברית, 32 באנגלית — כי זו רוחב הלוחית, לא מספר שרירותי), וכללי שבירת השורה עצמם, שבנויים בנפרד לכל שפה.
| אלמנט ברילס | אירוע בעברית | אירוע באנגלית |
|---|---|---|
| כיוון הכתב והמסגרת | RTL — החתונה של נועה ועידו | LTR — Sarah & Jake's Wedding |
| מיקום REC ושאר ה-HUD | מראה אחת | מראה הפוכה |
| אורך שורת כתוביות מקסימלי | 26 תווים | 32 תווים |
| מתי נקבע | פעם אחת, ביצירת האירוע | פעם אחת, ביצירת האירוע |
אלה בחירות עיצוביות של RegaRoll, לא תרגום אוטומטי של Google: מצלמה שמה REC בפינה העליונה בלי קשר לשפה שהזוג מדבר בה, אבל כיוון הקריאה עצמו חייב להתאים לשפה שעל המסך — אחרת הכתובית נקראת מהצד הלא נכון.
זה אומר שכל האורחים מהאירוע הזה יראו תפריט באנגלית?
לא. שפת המסך שאורח/ת רואה בטלפון — הכפתורים, הודעות השגיאה, הטקסט שמזמין להשאיר ברכה — נקבעת לכל אורח בנפרד ובאופן אוטומטי: העדפה שמורה אם כבר ביקר/ה באתר, אחרת שפת הדפדפן שלו/ה, ורק כברירת מחדל אחרונה שפת האירוע עצמה (ורק אם מיקום הטלפון הוא בישראל). כל אורח/ת יכול/ה גם להפוך את זה ידנית בכפתור החלפת שפה, וההעדפה נשמרת להבא.
- אורח/ת ישראלי/ת שמגיע/ה לאירוע שנוצר באנגלית — ועדיין יש עברית בין שפות הטלפון שלו/ה — יראה/תראה את מסך הצילום בעברית, לא באנגלית
- קרוב משפחה מחו"ל שמגיע/ה לאירוע שנוצר בעברית — ואין עברית בטלפון שלו/ה, והוא לא נמצא בישראל — יקבל/תקבל את אותו מסך באנגלית אוטומטית, בלי לבקש
- ברכה שמוקלטת לכלה ולחתן תמיד פונה בשם שלהם בצורה שמתאימה לשפת המסך של האורח/ת שמקליט/ה — לא לשפת האירוע
- אבל הרילס הסופי שנשלח לכולם בבוקר שאחרי — הכיתוב, הכיוון, הכתוביות — כבר קבוע לפי שפת האירוע, ולא משתנה יותר לפי מי שצופה בו
מסך הצילום מתאים את עצמו לכל אורח בנפרד, אבל הרילס שנוצר ממנו לא — הוא נצרב פעם אחת, בשפה שבעלי השמחה בחרו ביצירת האירוע, ונשאר כך גם אם מי שהקליט אותו ראה את המסך בשפה אחרת לגמרי.
אז למי בעצם מתאים ליצור את האירוע באנגלית?
לזוגות שרוב המשפחה או החברים שלהם חיים בחו"ל ולא קוראים עברית בכלל — כך שהשם על גבי האלבום, הרילסים וכרטיס הפתיחה יהיו קריאים להם מההתחלה, בלי שהם צריכים להסתמך על זיהוי אוטומטי. לרוב הזוגות בישראל, שבהם המשפחה הגרעינית קוראת עברית, אין סיבה לכך: האתר כבר דואג שהאורחים מחו"ל יראו ממשק באנגלית בעצמם, בלי שהזוג צריך לבחור בשביל כולם.
מה עם קיר הברכות — גם שם ההבדל הזה חשוב?
כן, באותו אופן בדיוק: קיר הברכות עובד זהה בשתי השפות — כל אורח מקליט סלפי וברכה קולית, וכל ברכה הופכת אוטומטית לרילס קולנועי. ה-HUD, הגריין והמוזיקה זהים; רק כיוון הטקסט וכללי הכתוביות משתנים, בדיוק כמו שהוסבר למעלה. גם אירוע דו-לשוני בפועל (זוג שחי בישראל עם משפחה מפוזרת בעולם) מקבל בדיוק את אותו מנגנון — צוות הסושיאל מכל האורחים לא תלוי בשפה שבה כל אחד מהם מקליד.
מה קורה לכיתוב שמעלים אחר כך לאינסטגרם?
זה כבר שלב נפרד שלא תלוי בשפת האירוע: הכיתוב שמוסיפים בפיד מעל הרילס המוכן הוא טקסט חופשי שהזוג או האורח כותבים בעצמם ברגע ההעלאה, בכל שפה שרוצים — גם אם האירוע עצמו נוצר בעברית. RegaRoll היא מצלמה חד־פעמית דיגיטלית לאירועים — ₪299 לאירוע, בלי אפליקציה, ותומכת בשתי השפות באותה מידה, בלי תוספת מחיר ובלי מסלול נפרד לאירוע בינלאומי.